ע"מ 25890-11-16

תקציר

ספריו של המערער נפסלו בשל ליקויים מהותיים בשנות המס נשוא הערעור. המערערת לא הוכיחה כי השומה על פי מיטב שיקול דעתו של פקיד השומה הייתה בלתי סבירה או מבוססת על טעות יסודית. בית המשפט פירט סתירות רבות בגרסתו של המערער לאירועים והצביע על ליקויים מהותיים שיטתיים בהנהלת החשבונות שלו, אשר הקשו על אומדן הכנסותיו. חוות הדעת הכלכלית שהציג פקיד השומה התבססה על נתונים עסקיים פרטניים, למרות הליקויים בהנהלת החשבונות. חוות דעתו הכלכלית של המערער, לעומת זאת, לא נתמכה בראיות מספיקות או בעדות מומחה. באשר למחלוקות הספציפיות, בית המשפט העדיף את חישובי פקיד השומה לגבי מחזור המכירות הקמעונאיות, וקבע כי הם מבוססים על מדידות בפועל ונתונים עסקיים. בית המשפט קיבל גם את חישובי פקיד השומה לעניין הפחת, אשר לקחו בחשבון פחת בייצור ובמכירות, לרבות הפרשות והפחתות מחירים. שיעורי הפחת הנתבעים על ידי המערערת לא נתמכו בראיות ונחשבו שרירותיים. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לערער על השומה, ועל כן הערעור נדחה. המערער חויב לשלם לפקיד השומה את הוצאותיו בסך 70,000 ₪ בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וניתן היה לפרסמו.