עת"מ 25756-06-19

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל באופן חלקי את העתירה שהגישו הנישומים נגד הארנונה הרטרואקטיבית שהוטלה עליהם. הנישומים לא חויבו בארנונה על ידי הרשות המקומית בגין החזקת מתחם, והרשות לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי הנסיבות מצדיקות חיוב בדיעבד. ההחלטה מתייחסת לתחומים שונים המפורטים בדרישות המס הנשלחות לנישומים. לגבי שטחי הקרקע הכבושים שהוזכרו בדרישה הראשונה, וכל השטחים המוזכרים בדרישה השנייה, ביטל בית המשפט את המסים הרטרואקטיביים. שטחים אלה היו חלק מהגנים וקודם לכן היו פטורים מארנונה, ומשלמי המסים ציפו באופן סביר שהפטור הזה יימשך. בית המשפט קבע כי הרשות המקומית יכולה להשתחרר מהסכם הפוטר ארנונה, אך במקרה זה לא הייתה צריכה להטיל חיובים רטרואקטיביים. היה על הרשות להודיע לנישומים על החלטתה לסטות מההסכם ולחייב אותם רק באופן פרוספקטיבי. עם זאת, לגבי מבנה הגננים, בית המשפט אישר את החיוב הרטרואקטיבי. הנישומים נדרשו להודיע לרשות על החזקה והשימוש במבנה זה, אך לא עשו כן, ולכן האחריות לחיוב הרטרואקטיבי מוטלת עליהם. גם מבנה זה, המשמש כמשרדים לעובדי הנישום, הוזכר במפורש בהסכם ככפוף לארנונה מופחתת.