עת"מ 5718-06-18

תקציר

רישיון הנשק של העותר נשלל על סמך חקירה גלויה בחשד לאלימות במשפחה, יחד עם תיקי חקירה ישנים מהשנים 1992-1998. המשיבים נימקו את השלילה בטענה שהיא מבוססת על המלצת המשטרה, המתנגדת לחידוש הרישיון בשל החקירה הקיימת. עם זאת, השופט פסק לטובת העותר, בקובעו כי ההחלטה לשלול את הרישיון אך ורק בהמלצת המשטרה, ללא חקירה נוספת, אינה מספקת ואינה מעוגנת בטעמים של ממש. השופט הדגיש כי חשד גרידא, ללא הוכחה משכנעת, אינו סיבה מוצדקת לשלילת רישיון קיים. יתר על כן, תיקי החקירה הישנים מלפני כמעט שני עשורים לא היו צריכים להוות גורם מכריע בשלילה, במיוחד לאור העובדה שהעותר החזיק ברישיון כמעט שלושה עשורים ללא הנפקה. בסופו של דבר, העתירה התקבלה, והמשיבים חויבו לכסות את הוצאותיו של העותר, כאשר השופט ציין כי המשטרה אחראית להמליץ על רישיונות נשק מבלי להאציל סמכות זו לצדדים שלישיים. עם זאת, ההחלטה לאפשר את העתירה לא משמעה הסכמה עם מתווה העותרת, שביקשה להחזיר את הרישיון לחלוטין. תחת זאת, בחרה השופטת שלא לדון במתווה, וקבעה כי החלטת המשיבים אינה חוקית ואינה מספקת.