ע"ב 8900/05

תקציר

התובע, עובד שעבד באתרי הבנייה של הנתבעת, תבע את הנתבע בגין תשלומים שונים שלטענתו מגיעים לו. התובע טען כי החל לעבוד אצל הנתבעת בחודש יוני 2000 וכי במהלך עבודתו שילמה לו הנתבעת סכום הנמוך משכר המינימום, לא נתנה לו חופשה בתשלום ולא פיצתה אותו בגין חופשה צבורה, וביצעה ניכויים שלא כדין משכרו בגין מגורים והוצאות אחרות. עוד טען התובע כי הנתבעת לא שילמה לו פיצויי פיטורים עם פיטוריו במאי 2005, וכי הוא זכאי לתשלומים שונים על פי ההסכם הקיבוצי בענף הבנייה, לרבות גמול שעות נוספות, תשלום עבור פדיון חופשה והפרשות לקרן פנסיה. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי לתובע כבר שולם כל שכרו המגיע לו, לרבות שעות נוספות, וכי כל ניכוי משכרו היה כדין והוסכם על ידי התובע. באשר לפיצויי הפיטורים, טענה הנתבעת כי התובע לא פוטר אלא הועבר לחברה אחרת עקב החלטת ממשלה, ולכן היא אינה אחראית לשלם לו סכום זה. בית המשפט דחה את תביעת התובעת לפיצויי פיטורים, והורה לנתבעת לשלם 18,274 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 31.5.05. בית הדין קיבל את טענת הנתבעת כי סיום העסקתה של התובעת נבע מהחלטת ממשלה שאינה בשליטתה, אך ציין כי אין בכך כדי לשנות את העובדה שמדובר בפיטורים. באשר לתביעה לדמי חופשה והבראה, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם את הסכומים בסך 2,313 ₪ ו-4,134 ₪ בהתאמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, שכן הנתבעת לא טענה באופן משכנע לניכויים כלשהם מסכומים אלה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעות התובעת לגמול שעות נוספות, פדיון חופשות ותשלום לקרן תרבות ורווחה, שכן טענות אלה לא הוכחו או פורטו דיין. בית המשפט דחה גם את תביעות התובעת לתשלומים נוספים על פי ההסכם הקיבוצי, לרבות דמי כלכלה, תמריץ אי היעדרות ושעות קיץ, שכן נמצא כי מדובר בזכויות נלוות שלא ניתן לפדות אותן אלא אם ניתן להוכיח את הוצאות התובעת, מה שלא היה המקרה כאן. באשר להפרשות לקרן פנסיה, מצא בית המשפט כי התובעת לא עמדה בתנאי הזכאות, ועל כן גם תביעה זו נדחתה. גם בקשת הנתבע לקיזוז סכומים מסוימים כנגד הסכומים המגיעים לתובע נדחתה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות. לבסוף, הורה בית המשפט לתובע, אם יעמוד על תביעתו לתמריץ אי היעדרות, להעביר העתק מפסק הדין לצדדים הנקובים בהסכם הקיבוצי. לאחר מכן היה על הצדדים להביע את עמדתם בשאלה האם תמריץ זה נכלל בטבלאות השכר של ההסכם הקיבוצי. התובע היה אמור להעביר העתק מבקשתו לבית המשפט, והחלטת בית המשפט בעניין זה תינתן במועד מאוחר יותר.