עת"מ 153/08

תקציר

חברת הניהול של מבנה מסחרי ברחובות ערערה על החלטת עיריית רחובות לחייב את החברה בארנונה עבור חלקים שונים בבניין. הבניין, שנבנה בתחילת שנות ה-2000, כולל שש קומות המיועדות להשכרת משרדים ומסחר וכן קומות מרתף לחניונים ומחסנים. המחלוקת נגעה למיסוי שטחים משותפים, שטחים לא מאוכלסים שאינם ראויים לשימוש וחניות סמוכות. ועדת הערר של עיריית רחובות קיבלה חלקית את טענות המערער, אך החברה המנהלת ביקשה סעד נוסף. בית המשפט הסכים עם המערערת כי יש למסות את השטחים המשותפים באופן יחסי בין כלל הדיירים, ולא רק על חברת הניהול. בנוסף, קבע בית המשפט כי שטחים לא מיושבים שאינם ראויים לשימוש צריכים להיות פטורים מארנונה עד שיהיו ראויים לכיבוש, והחלטת ועדת הערר להגביל את הפטור לשנה בוטלה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת המערערת בנוגע לחניות סמוכות, וקבע כי הן אינן צמודות פיזית לשטחים הלא מאוכלסים וראויות לשימוש. ככלל, הערעור התקבל באופן חלקי, והעירייה חויבה לשלם למערער את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין. ההחלטה הדגישה את חשיבותן של החלטות ברורות של ועדת הערר ואת הצורך להקפיד על החוק בהיעדר שיקולי מדיניות.