ע"א 6730/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור ולאחר מכן בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין קודם. פסק הדין, שאישר הסדרי גישור בין הנושים לבין המערערת, אינו מתעכב ביישומו, מה גם שיש לו השלכות כספיות. כדי להעניק עיכוב ביצוע צריכים להתקיים שני תנאים: ראשית, סיכויי הצלחת הערעור צריכים להיות גבוהים, ושנית, על המערער להוכיח כי סירוב השהייה יגרום לו נזק בלתי הפיך. השופט מצא כי סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים, שכן החלטת בית המשפט המחוזי מנומקת היטב ומבוססת על הסכמת הנושים, מומחיותו של המגשר וההליך הממצה של הגעה להסדרי הגישור. יתר על כן, המערערת לא העלתה טיעון משכנע מדוע ייגרם להם נזק בלתי הפיך ללא שהייה. אם הערעור יתקבל, הסדרי הגישור הנוכחיים יבוטלו, אך אין מדובר בנזק בלתי הפיך. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, ופסק הדין מתקבל. אין בהחלטה זו כדי לשלול את האפשרות להצלחת המערער בערעורו, אם יתעוררו נסיבות חדשות. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר נותר על כנו.