רע"א 2525/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת ערעור על הליך פשיטת רגל. המבקש, שהגיש בקשה לפשיטת רגל בשנת 2011, לא עמד בתנאי הצו, הפסיד תשלומים ולא הגיש דוחות חודשיים. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נתן למבקש מספר ארכות לתיקון אי ההתאמה, אך בסופו של דבר ביטל את הליכי פשיטת הרגל בשל מחדלים מתמשכים. לאחר מכן ביקש המבקש מבית המשפט לשקול מחדש את החלטתו, שנדחתה. ערעורו הבא של המבקש לבית המשפט העליון נדחה מאחר שנקבע כי הוא אינו תקף, שכן הוא כוון להחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעיון חוזר ולא את צו הביטול המקורי. זאת ועוד, הערעור הוגש שלא במועד, והמבקש לא הראה נסיבות חדשות או טעמים חריגים המצדיקים סטייה מההחלטה המקורית. לגופו של עניין, הסכים בית המשפט העליון עם החלטת בית המשפט המחוזי, והדגיש כי למבקש היו הזדמנויות רבות לתקן את אי הציות אך לא עשה כן. טענותיה של המבקשת, לרבות כי חופשת בית המשפט האריכה את מועדה וכי בקשתה להפחתת תשלומים חודשיים לא הוכרעה, לא נחשבו להצדקה תקפה. מאחר שלא הוצגו עובדות חדשות או נסיבות חריגות, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הליכי פשיטת הרגל. פסק דין זה הוא סופי, ללא צו להוצאות.