ת"א 22125-01-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים כפי שעולים מהטקסט שסופק: **החלטה: השארת תצהיר עדותו של נפטר בתיק ללא חקירה נגדית, והשארת מסמכים שצורפו אליו** **רקע עובדתי:** התיק עוסק בתביעה כספית בגין פיצוץ שאירע במשאית גז במוסך התובעת. התביעה הוגשה כנגד חברת הביטוח של התובעת, נהג המשאית, מעסיקתו וחברת הביטוח של המשאית. בתיק הוגשו גם הודעות צד ג'. במהלך הליך ההוכחות, התברר כי אחד העדים המרכזיים מטעם התובעת, מר מנסור ח'ליפה, הלך לעולמו בטרם ניתן היה לחקור אותו בחקירה נגדית על תצהירו. התובעת ביקשה להותיר את תצהירו ואת המסמכים שצורפו אליו בתיק בית המשפט. **העקרונות המשפטיים והחידושים בהחלטה:** 1. **מעמדו של תצהיר שלא נחקר עליו עקב פטירת המצהיר:** * **הכלל הבסיסי:** ההחלטה מדגישה את הכלל המשפטי המנחה, כפי שמעוגן בסעיפים 15(א) ו-17(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971, ובתקנה 178(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כלל זה קובע שתצהיר בכתב מהווה ראיה קבילה רק אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית. בהיעדר חקירה כזו, התצהיר נחשב לעדות מפי השמועה, שאינה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה. * **הפסיקה הרלוונטית:** ההחלטה מסתמכת באופן מובהק על פסיקת בית המשפט העליון, ובפרט על ע"א 8493/06 **עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ** (להלן: "עניין ציון כהן") ורע"א 7953/99 **פילבר נ' המרכז הרפואי שערי צדק** (להלן: "עניין פילבר"). אלו קובעים כי תצהיר של עד שנפטר בטרם נחקר מהווה עדות שמיעה, אלא אם כן נכנסים חריגים לכלל. * **הכלל לעניין הליכי ביניים לעומת הליך עיקרי:** ההחלטה עושה אבחנה חשובה בין קבלת תצהיר ללא חקירה נגדית בהליכי ביניים (כמו בקשת רשות להתגונן), שם ניתן להקל יותר (כפי שנקבע ב"עניין ציון כהן"), לבין תצהיר עדות ראשית בהליך העיקרי. בהליך העיקרי, הדרישה לזמינות המצהיר לחקירה היא מחמירה יותר, שכן התצהיר נועד להוכיח עובדות שיהוו בסיס לפסק הדין. (פסקה 22 להחלטה). * **הפסיקה המאוחרת יותר:** ההחלטה מביאה גם את פסק דינו של השופט כשר ברע"א 37401-09-24 **שאול דוד פריאנטו נ' עיניה וינשטיין**, המאשר את הכלל שגם במקרה של פטירת עד, תצהירו מהווה עדות שמיעה, אלא אם כן נטען לאחד החריגים. (פסקה 26 להחלטה). 2. **שיקול דעת בית המשפט והמגמה המודרנית בדיני ראיות:** * **סעיף 17(א) לפקודת הראיות ותקנה 178(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי:** החלטה זו מחדדת כי הוראות אלו אינן מחייבות פסילת התצהיר, אלא מקנות לבית המשפט שיקול דעת. השיקול דעת של בית המשפט מתיישב עם המגמה בדיני הראיות לעבור מכללי קבילות נוקשים לכללים של משקל. (פסקה 22 להחלטה). * **הגבלת השיקול הדעת:** למרות זאת, בית המשפט מבהיר כי שיקול הדעת מוגבל, במיוחד כאשר מדובר בתצהיר עדות ראשית. כללי הקבילות, ובפרט דרישת החקירה הנגדית, מקבלים משנה תוקף במקרים אלו, בשל חשיבותן לירידה לחקר האמת ולקביעת ממצאים עובדתיים. (פסקה 22-23 להחלטה). 3. **החריגים לכלל עדות השמיעה:** * **עקרון:** ההחלטה מסבירה כי תצהיר שלא נחקר עליו יכול להיחשב כראיה אם הוא עונה על אחד החריגים המוכרים לכלל הפוסל עדות שמיעה. דוגמאות לחריגים הובאו: הסתברות גבוהה לאמיתות העובדות, הצהרה בניגוד לאינטרס הכספי/רכושי של המנוח, אמירה שנאמרה במסגרת מילוי תפקיד או במהלך העסקים הרגיל. (פסקה 24 להחלטה). * **יישום בענייננו:** בית המשפט קבע כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח שהתצהיר עונה על אחד החריגים הללו. לא הוצגה סבירות גבוהה לאמיתות התצהיר, לא הוכח שהדברים נאמרו בניגוד לאינטרס הכספי של המנוח, וטענת המבקשת כי לא היה עד אחר בעל ידע נסתרה בעדות בנו של המנוח. (פסקה 25 להחלטה). 4. **החלטה לגבי תצהירו של המנוח (סעיף 26 להחלטה):** * **התוצאה:** בית המשפט קובע שתצהירו של המנוח אינו יכול לשמש כראיה לאמיתות תוכנו, מכיוון שהוא עדות שמיעה. * **החידוש/ההקלה:** עם זאת, התצהיר **יישאר בתיק בית המשפט** "כדי להוכיח את גרסת המבקשת, היינו, לעצם אמירת הדברים". זוהי הבחנה דקה אך משמעותית: התצהיר אינו משמש כהוכחה לאמיתות העובדות המפורטות בו, אך הוא כן משמש כראיה לכך שהמבקשת הציגה גרסה זו, ושהמנוח אמר את הדברים. זהו שימוש בתצהיר כראיה "למסמך עצמו" ולא לתוכנו. 5. **המסמכים שצורפו לתצהיר:** * **העיקרון:** ההחלטה מחזקת את הגישה שבית המשפט דחה התנגדויות גורפות להגשת מסמכים רק משום שלא הוגשו באמצעות עורכיהם, והפנה להחלטות קודמות שבהן נקבע כי המסמכים מהווים חלק מחומר הראיות. (פסקה 30-31 להחלטה). * **הצדקת ההחלטה:** בית המשפט מפרט כי במסגרת הליכים קודמים, נדונו והוכרעו התנגדויות בנוגע למסמכים אלו, ולכן אין מקום להעלות אותן מחדש. * **נימוקים ספציפיים:** * **חשבונית התיקון (נספח 1):** אין מחלוקת, שכן צורפה גם על ידי הצד שכנגד. * **דו"ח משרד העבודה (נספח 2) ונוהל דור אלון (נספח 4):** נקבע כי עורך דו"ח משרד העבודה יזומן לחקירה, ועל כן אין מניעה להשאיר מסמכים אלו בתיק. * **מסמכים מתיק המשטרה (נספחים 10-5):** הודעות במשטרה הוגשו, והצדדים נחקרו עליהן, ולכן אין מניעה להשאיר מסמכים אלו בתיק. * **התוצאה:** כל המסמכים שצורפו לתצהיר המנוח יישארו בתיק בית המשפט. (פסקה 33 להחלטה). 6. **היעדר צו להוצאות:** * לאור התוצאה המעורבת (תצהיר נשאר בתיק אך לא כראיה לאמיתות תוכנו, המסמכים נשארים בתיק), בית המשפט החליט שלא לחייב בהוצאות. (פסקה 34 להחלטה). **סיכום והשפעה:** ההחלטה מדגימה את האיזון המורכב שבית המשפט נדרש לו בין שמירה על עקרונות דיני הראיות, בפרט הצורך בחקירה נגדית להבטחת הגינות ההליך וקביעת עובדות, לבין נסיבות חיים טרגיות של פטירת עד מרכזי, והמגמה השיפוטית המודרנית המאפשרת גמישות מסוימת. החידוש העיקרי בהחלטה הוא האופן שבו בית המשפט מצא פתרון יצירתי להותיר את התצהיר בתיק, לא כראיה לאמיתות תוכנו (כפי שהיה נפסל לו נדרש להוכחת עובדות), אלא כראיה לעצם הצגת הגרסה על ידי התובעת, תוך שהוא מבהיר את מגבלות השימוש בו. בנוסף, ההחלטה מחזקת את העמדה שטענות פרוצדורליות בנוגע להגשת מסמכים, שכבר נדונו והוכרעו, אינן נפתחות מחדש רק בשל נסיבות אישיות של עד.