ע"פ 2370/20

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את המערער בביצוע מספר עבירות מין בקטינה, בתו החורגת. המערער הודה בחלק מהמעשים במהלך חקירתו במשטרה, אך מאוחר יותר חזר בו מהודאתו וטען כי הופעל עליו לחץ מצד החוקרים. בית משפט קמא הרשיע אותו על סמך הודאתו ועדותה של הקטינה, שנמצאו אמינה. בערעור טען המערער כי הודאתו שקרית וכי אין סתירה בין הודאתו לבין עדותו של הקטין. עם זאת, בית המשפט לא מצא סיבה להטיל ספק בהערכתו של בית משפט קמא את הראיות. הודאתו של המערער הייתה מפורטת ועקבית, ונוספו לה ראיות נוספות, לרבות עדותו של הקטין. בית המשפט הדגיש כי בית משפט קמא נקט זהירות בהרשעתו, והרשיע את המערער רק במעשים הנתמכים בראיות מוצקות. באשר לעונש, הסכים בית המשפט עם המדינה כי החלטת בית משפט קמא הייתה ראויה ומידתית, בהתחשב בחומרת העבירות. על המערער נגזרו עונשי מאסר ממושכים. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין לפרסם את שמו של המערער כדי להגן על פרטיותו של הקטין ובני משפחה אחרים. אם הקטינה מעוניינת בכך, היא יכולה להגיש בקשה לפרסום שמו של המערער עם הגעתה לבגרות.