ב"ל 1069/08

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב תביעתה של התובעת לדמי לידה והבסיס שעל פיו יש לחשב אותה. התובעת עבדה בחנות של אחיה והעסקתה הסתיימה עם הלידה. השאלה העומדת על הפרק היא האם יש להביא בחשבון את העלאות שכרה של התובעת בחודשים שקדמו ללידתה לצורך חישוב דמי הלידה. התובעת מסרה תלושי שכר רטרואקטיביים, אולם ההגנה טענה כי תוספות אלה פיקטיביות ואין להתחשב בהן. לאחר בחינת הראיות שהוצגו, החליט בית המשפט לדחות את התביעה. בית המשפט מצא כי גרסאותיהם של התובעת והעד לאירועים בנוגע לתוספות השכר אינן אמינות. בהודעתה הראשונית של התובעת לא הוזכר כל שינוי בתפקידה, אך בהמשך טענה כי קודמה לתפקיד מנהלת משמרת ולאחר מכן למנהלת חנות. אחיה של התובעת, שהיה גם מעסיק שלה, מסר הצהרות סותרות לגבי תפקידה בחנות. יתר על כן, אף אחד מהעובדים האחרים לא זומן להעיד, וחוסר ידיעתה של התובעת על לוחות הזמנים של עבודתם הטיל ספק בטענתה כי היא מנהלת חנות. בית הדין גם הטיל ספק באמיתות תלושי השכר שהוצגו, שכן נראה כי הם אינם משקפים את השכר ששולם בפועל לתובע. עדויות התובעת ואחיה בנוגע לאמצעי התשלום והסכומים היו עמומות וסותרות. כמו כן, לא נמצאו ראיות משכנעות התומכות בתוספות השכר הנתבעות בתלושים. ככלל, בית הדין מצא כי תלושי השכר שהגישה התובעת לא היוו מצג אמיתי של שכרה בפועל, ולפיכך נדחתה התביעה להגדלת דמי הלידה על סמך תלושי לידה אלה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים וההחלטה ניתנה ביום כ"ז בשבט תש"ע (11.2.2010).