עת"מ 1021/08

תקציר

עיריית פתח תקווה הציעה לחברות שונות הנחה חד פעמית בחיובי הארנונה הכלליים אם יעבירו את נכסיהן לגבולות המוניציפליים. חברת הביטוח איי.די.איי ישיר נענתה להצעה והעבירה את מרכז פעילותה מתל אביב לפתח תקווה, אך לא קיבלה את ההנחה המובטחת. החברה פנתה לבית המשפט בבקשה להורות לעירייה למלא את חובתה ולהפחית את חיובי הארנונה כפי שסוכם. בית המשפט בחן האם ההסכם מהווה חוזה מחייב או הבטחה שלטונית והאם על העירייה לקיים את התחייבותה למרות פגם צורני בהסכם. השופט פסק לטובת חברת הביטוח, וקבע כי העירייה פעלה בחוסר תום לב וכי העותרת הסתמכה על ההתחייבות ושינתה את מצבה לרעה. השופט הורה לעירייה לעמוד בהתחייבותה ולהעניק לחברת הביטוח הנחה מוסכמת של 60% בארנונה, המתפרסת על פני שלוש שנים, למרות הפגם הצורני בהסכם. בנוסף, חויבה העירייה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של העותר. החלטה זו המחישה את המגמה האחרונה בפסיקה הישראלית להתעקש על תום לב ולצמצם דרישות פורמליות מחמירות במשפט המנהלי, המשקפות את עקרון המידתיות והצדק.