תפח"ע 41405-05-21

תקציר

הנאשם הורשע בהתעללות מינית קשה בשני ילדים קטנים שביקרו בחנויות האופניים בהן עבד. ההתעללות כללה הצגת סרטונים פורנוגרפיים לילדים ואילוצם לבצע מעשים מיניים, כולל מעשי סדום אוראליים ואנאליים, תוך התגברות על התנגדותם וגרימת כאב. השופט תיאר את מעשיו של הנאשם כמתוכננים בקפידה, והוא ניצל את תמימותם ופחדיהם של הילדים לטובתו. מעשים חמורים אלה כלפי הקורבנות, שהיו קטינים קטינים, מצדיקים עונש מאסר משמעותי. השופט תיאר כמה מקרים דומים כדי להדגים את השונות של העונשים במקרים כאלה, לעתים קרובות מעורבים במאסר בפועל. בשל חומרתן הרבה של העבירות וחוסר השיקום של הנאשם, קבעה השופטת כי העונש צריך לנוע בטווח של 6 עד 10 שנות מאסר, למרות נסיבות מקלות כגון עבר התעללות של הנאשם עצמו, היעדר עבר פלילי ונכונות לעבור טיפול. השופט שקל את הסדר הטיעון, שחסך מהקורבנות הצעירים את טראומת העדות, ובסופו של דבר גזר על הנאשם 7 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסך 200 אלף שקל שיחולקו בין הקורבנות. השופט הדגיש את המשמעות העצומה של לקיחת אחריות על מעשיו של אדם בהטלת עונש זה, המהווה גם גורם מרתיע לאחרים. נשמרה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.