ת"א 3758-09-17

תקציר

הדיון נסוב סביב הסכם מקרקעין שבוטל בין התובע, יוסלביץ', לבין הנתבעים, לוין. יוסלביץ' תובע להחזיר תשלומים ששולמו ללוין על כך שלא חשף מידע חיוני על הדירה שמכרו. באופן ספציפי, לוין לא חשף סכסוכים משפטיים מתמשכים עם שכניהם, שהשפיעו באופן משמעותי על הנכס ועל השימוש בו. בית המשפט בוחן את המקרה לפי סעיפים 14 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, תוך התמקדות בהפרת חובת תום הלב ומצג שווא. נמצא כי לוין לא מילא את חובת הגילוי, המהווה הטעיה כהגדרתה בסעיף 15. אי חשיפת סכסוך השכנות וההליכים המשפטיים נחשבת להפרה מהותית, שכן היא השפיעה באופן סביר על החלטתו של יוסלביץ' להתקשר בהסכם. יתר על כן, נסיבות העסקה – לרבות אופי המחלוקת וחומרתה, התרחשותה לאחרונה והמוניטין של השכן כ"מטריד" – חייבו את לוין לחשוף את המידע. בית המשפט מגיע למסקנה כי הימנעותו של לוין מלעשות כן הפרה את חובת תום הלב ועולה כדי הטעיה. לאחר ביסוס הטעיה, בוחן בית המשפט את הקשר הסיבתי בין זה לבין החלטתו של יוסלביץ' לחתום על ההסכם. היא מוצאת קשר סיבתי כפול סובייקטיבי, וסבורה כי יוסלביץ' לא היה ממשיך ברכישה אילו ידעו על המחלוקות. בסופו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת יוסלביץ', ומאפשר את ביטול ההסכם והשבת תשלומיהם. לוין חויב להשיב תשלומים אלה, כולל הוצאות נלוות ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 25,000 ₪.