דנ"פ 6341/09

תקציר

פסק הדין של בית המשפט דוחה את הבקשה לדיון נוסף, שכן היא אינה עומדת בקריטריונים החריגים השמורים למיעוט מהמקרים. פסק הדין הנבחן אינו חורג מההלכה או מהתקדים הקיים, שכן הוא מסתמך על שיקול דעתם של השופטים וחל על הנסיבות הספציפיות. הכרעת הדין מתייחסת לקבילותה של הודאה בתיק פלילי, כאשר החלטת הרוב פסלה את הודאותיו של הנאשם, אלזם, בשל פגיעה בזכויותיו בחקירה. פסק הדין התבסס על נוסחת איזון שלקחה בחשבון את עובדות המקרה והנסיבות הספציפיות, לרבות ניהול החקירה ותפקיד המודיעים. בית המשפט מתח ביקורת על מעשיהם של המודיעים במקרה זה, וציין כי הם חרגו מתחבולות לגיטימיות והפרו את זכויותיו של אלזם, אך ביקורת זו היא תלוית הקשר. השופטים הדגישו כי השימוש במודיעים כשלעצמו אינו בלתי חוקי, ופסק הדין אינו מהווה תקדים חדש. לשופט לוי הייתה דעה שונה, והיא ייחסה את הוויתור של אלזם על זכויותיו לתחושותיו שלו, אך מחלוקת זו נסמכת גם על עובדות המקרה הספציפיות ואינה מצדיקה דיון נוסף. פסק דין זה מחזק את אופיין השיקול הדעת ותלויית ההקשר של נוסחאות איזון בהחלטות משפטיות, ובהיעדר פסיקות חדשות נדחית העתירה לדיון נוסף.