ת"א 8364-09-18

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי בנוגע לחובת הודעה מוקדמת לתביעות נגד צדדים שלישיים. החוק קובע כי על זכאי הגמלה המגיש תביעות צד ג' להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי לקבלת לפחות 25% מסך הפיצויים שנפסקו. השאלה העיקרית הייתה האם התובעת הודיעה כראוי לביטוח הלאומי על תביעת צד ג', שכן בתחילה ציינה כי לא תגיש תביעה, אך בהמשך שינתה את עמדתה. השופטת סקרה את הפסיקה ומצאה גישה מחמירה המחייבת הודעה מפורשת בדואר רשום וגישה מרוככת יותר המאפשרת גמישות. הגישה המרוככת, המועדפת בפסיקה הקיימת, מפרשת את דרישת ההודעה באופן ליברלי, בהתחשב ביכולתו של הביטוח הלאומי לקבל מידע באופן אלקטרוני. במקרה זה הגיש התובע שני טפסי תביעה לביטוח הלאומי. בעוד שבטופס הראשון נכתב כי לא תגיש תביעת צד ג', הטופס השני, שהוגש מאוחר יותר, ציין את ההפך וסיפק את פרטי עורך דינה. השופט קבע כי התובעת עמדה בדרישת ההודעה, שכן הביטוח הלאומי קיבל מידע נאות על כוונתה לתבוע והיה לו זמן סביר לפעול. לפיכך, התובעת הייתה זכאית ל-25% מנזקיה, אותם חויבה הנתבעת לפצות, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. סכום פסק הדין היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום.