ע"ע 170/03

תקציר

המערער, לשעבר מנהל מרכז להדרכת מחשבים ומנהל מכירות בחברות המשיבות, פוטר מעבודתו ובעקבות זאת הגיש תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית ופיצויים נוספים. חוזה ההעסקה כלל סעיף המזכה אותו בפרמיה של 50% מרווחי המרכז; עם זאת, פרמיה זו לא נכללה בחישוב פיצויי הפיטורים, שכן החברות טענו כי היא מבוססת על שכר יסוד בלבד. בית הדין האזורי דחה את הכללת הפרמיה בפיצויי פיטורים בשל אופייה המשתנה הקשור לרווחי החברה. בערעור קיבל בית המשפט העליון את טענת המערערת, וקבע כי הפרמיה דומה לעמלה, ולפיכך יש לכלול אותה בחישוב פיצויי פיטורים, בהתבסס על תקדימים משפטיים קודמים ותקנות עבודה. התיק הוארך כדי לקבוע את שיעור הפרמיה המגיע על בסיס רווחי המרכז. בנוסף, בית הדין לא מצא עילה להתערב בהחלטות בית הדין האזורי בנוגע לתוספות שכר אחרות, ואף לא בפסיקה בעניין ימי חופשה, שנתמכו בתלושי שכר שנבדקו במהלך ההליכים. הערעור בעניין הפרמיה של המרכז החיפאי נדחה בשל היעדר ראיות מספיקות לקיומו של חוזה מחייב, שכן המערערת לא הצליחה לבסס טענה זו. בסופו של דבר, בית המשפט העליון קיבל רק את הערעור על הכללת הפרמיה בחישוב פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת, תוך שהוא מורה על קיום סעיף 6ז לפסק הדין, מבלי להורות על הוצאות בשל החלטת הפיצול.