ע"א 291/85

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך זוגי בין בעל ואישה על חלוקת נכסיהם לאחר פרידה. בני הזוג, שנישאו בצרפת ועלו לישראל בשנת 1981, חתמו על חוזה נישואין הקובע הפרדת נכסים. האישה ערערה על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר את תוקפו של החוזה ודחה את תביעתה למחצית מהכספים והרכוש הרשומים על שם בעלה. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 חל על בני זוג שנישאו מחוץ לישראל לפני חקיקתו, כל עוד הוא אינו פוגע בזכויות מוקנות כלשהן. במקרה זה, מאחר ונכסי בני הזוג נרכשו לאחר חקיקת החוק, הוא חל ללא סייג. בית המשפט גם פירש את החוק כך שיכלול הסכמים מכללא לשיתוף בנכסים וקבע כי שינוי הסכם נישואין אינו מחייב בהכרח מסמך בכתב. נטל ההוכחה לשינוי הסכם פורמלי הוא על התובע, ובמקרה זה האישה לא הביאה ראיות מספיקות. יתר על כן, הנסיבות – לרבות מריבות בלתי פוסקות וניהול נכסים נפרד – לא תמכו במשמעותו של הסכם לחלוקת נכסים. פסק הדין, שניתן על ידי השופט גולדברג ואושר על ידי השופטים לוין ובך, דחה את הערעור והורה למערערת לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.