בג"צ 2899/17

תקציר

בג"ץ דחה עתירה שהוגשה בפניו, וסירב להתערב בהכרעת בתי הדין הרבניים בסכסוך הרכוש שבין עותר לבין בת זוגו לשעבר (המשיב). העותר טען כי הוא זכאי למחצית הזכויות בדירה הרשומה על שם גרושתו, על בסיס רכוש חיצוני משותף לפי חוק יחסי ממון. הוא גם טען לפגיעה בזכויותיו הפרוצדורליות, וטען כי לא התקיים דיון הוכחות בפני בית הדין הרבני האזורי. בית המשפט מצא כי טענות העותרת אינן נופלות בגדר המקרים הנדירים והחריגים המצדיקים את התערבותה בהחלטות בתי הדין הרבניים. באשר לטענת הבעלות, הדירה סווגה כרכוש שהובא לנישואין על ידי המשיב ולכן אינה כפופה לשיתוף. העותר לא הציג ראיות המבססות כוונה לחלוק בדירה, ובית המשפט כיבד את הממצאים העובדתיים של בתי הדין הרבניים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי זכויותיו הפרוצדורליות של העותר לא נפגעו, שכן מתמלילי הדיונים עולה כי הוא זכה לשימוע הוגן בפני שתי ערכאות. עוד קבע בית המשפט כי הטלת הוצאות משפט על העותר הייתה סבירה בהתחשב במאבקים המשפטיים הממצים שיזם. בדחותו את העתירה, קבע בג"ץ כי על העותרת לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים ואישר את החלטות בתי הדין הרבניים.