ע"א 5955/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לתיק מורכב של סכסוך על ליקויי בנייה בבניין מגורים. התביעה, שהוגשה בשנת 1977 על ידי רוכשי דירות נגד קבלן הבניין ונתבע נוסף, ביקשה תיקונים ורישומי דירות. בעוד שבית המשפט המחוזי מינה כונס נכסים ומומחה לטיפול בחששות אלה, תיק התביעה העיקרי אבד מאוחר יותר, מה שהוביל להקפאה עמוקה של ההליכים. השופט, השופט גורן, החליט לדחות את התביעה בשל חוסר מעש, מה שגרר ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בראשות השופט טל, בחן בדקדקנות את הנסיבות. בית המשפט מצא בעייתיות בהיעדר תיק התיק, וציין כי היה צריך לשמור אותו בהתאם לדרישות החוק. שחזור התיק חשף חוסר מעש הן מצד המערערים והן מצד בא כוחם, עו"ד לשצ'ינסקי, אשר העדיפו לכאורה רישום דירות על פני ליקויי בנייה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי יכולתם של המשיבים להגן על עצמם לא נפגעה קשות, ועדיין ניתן להעריך את המבנה. השופט טל קבע כי הפיטורים מחמת חוסר מעש היו מוקדמים מדי, שכן היה על בית משפט קמא לנסות תחילה לעורר את הצדדים הרדומים. יתר על כן, הנסיבות לא הצדיקו פיטורים, בהתחשב בעוול הפוטנציאלי שנגרם למערערים ובקשיי הניהול בניהול הדיון. השופט הורה על הכנת תיק אחיד והציע לתעדף את הדיון. ההחלטה לדחות את התביעה מחמת חוסר מעש בוטלה, וגם העיקול הזמני על רכוש המשיבים בוטל. יצוין, כי נשללו מהמערערים הוצאות בשל חלקם בהזנחה. בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את דחיית בית המשפט המחוזי והבטיח למערערים את יומם בבית המשפט. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההגינות הפרוצדורלית ושימור רישומי בית המשפט, תוך שהוא מציע גישה מלאת ניואנסים לדחיית תיקים בגין חוסר מעש. הנשיא שמגר והשופט לוין הסכימו עם פסק דינו של השופט טל.