ת"א 12061-05-11

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב הבעלות על זכויות הצמדה ליחידה בבניין משרדים בירושלים. הבעלים המקורי, שם טוב, חתם עם המינהל על חוזה שכירות ליחידה וליחידות נוספות בבניין, שכלל את זכויות ההצמדה. לאחר מכן מכר שם טוב את היחידה לתלפיות, שמכרה אותה מאוחר יותר לנאשמים בני יאף. התובעים, שם טוב והכונס הזמני מטעמה, טענו כי זכויות ההצמדה מעולם לא נועדו להיות חלק מהמכירה לתלפיות ולכן לא ניתן היה למכור אותן לבני יאף. מנגד, בני יאסף טענו כי רכשו את היחידה עם זכויות ההצמדה. בית המשפט הסכים עם התובעים וקבע כי יש ראיות רבות לכך ששם טוב מכר את היחידה לתלפיות ללא ההצמדה. זאת ועוד, טענת הנתבעים כי ערכו בדיקות נאותות ורכשו את הנכס בהנחה שהוא כולל את ההצמדות לא הייתה משכנעת. בית המשפט הגיע למסקנה כי שם טוב נותר הבעלים של זכויות ההצמדה והורה למינהל מקרקעי ישראל לתקן את רישומים בהתאם. בנוסף, בית המשפט חייב את בני יאסף לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.