ע"א 31/87

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת למשרה פנויה באגודה שיתופית. המשיב, מר ברעם, התפטר מתפקידו כחבר הוועד המנהל של האגודה השיתופית אגד. למחרת התפטרותו מונה המערער, מר חרמש, להחליפו. עם זאת, יומיים לאחר מכן ניסה מר ברעם לחזור בו מהתפטרותו. השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא מתי חבר שנבחר לגוף של אגודה שיתופית מתפנה עם התפטרותו, ובפרט אם משרתו של מר ברעם התפנתה עם כניסתו של מר חרמש לתפקיד. בית המשפט המחוזי פסק לטובת ברעם, אך בית המשפט העליון, בדעת רוב, הפך פסק דין זה. דעת הרוב, שניתנה על ידי המשנה לנשיא מ' אלון, קבעה כי התפטרותו של חבר בכל גוף באגודה השיתופית תיכנס לתוקף ארבעה ימים לאחר פרסום הודעת ההתפטרות, בהתבסס על תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975. פרשנות אחידה זו מוצדקת על ידי עקרונות השוויון והאחווה המאפיינים את האגודות השיתופיות. יתר על כן, ההיגיון מאחורי תקופת החסד בת ארבעת הימים, החלה על הגופים החשובים ביותר בחברה, צריך לחול גם על גופים אחרים, כולל הוועדה המפקחת. כתוצאה מכך, משרתו של מר ברעם התפנתה רק לאחר שחלפו ארבעת הימים, ומינויו של מר חרמש לא היה תקף. השופט י' בך הציג חוות דעת חולקת, וטען כי הודעת התפטרות נכנסת לתוקף באופן מיידי, אלא אם כן חוק או הסכם ספציפי קובע אחרת. מאחר שאין הוראה כזו לגבי הוועדה המפקחת, התפטרותו של מר ברעם הייתה צריכה להיחשב מיידית ומינויו של מר חרמש היה תקף. לדברי השופט בך, קביעת תקופת חסד של ארבעה ימים לכל גופי האגודה השיתופית היא מסוכנת ועלולה להוביל לעמימות. בנוסף, אופייה המיוחד של אגודה שיתופית אינו מחייב תקופת חסד אחידה להתפטרות כל החברים. תחת זאת, יש להתחשב בעקרונות דיני החוזים ובכוונת הצד המתפטר.