עמ"נ 33316-04-13

תקציר

במקביל נדונו שני ערעורים על סיווגם של שני עצורים, שנכנסו לישראל מסיני, כקטינים או כבגירים, דבר המשפיע על זכויותיהם ועל תנאי כליאתם. המערער 1, דניאל אברהה, טען כי הוא בן 20 אך בהמשך טען כי הוא קטין, ואילו המערער 2, ט.ט., טען אף הוא בתחילה כי הוא בן 20 אך בהמשך סתר זאת. הרשות המינהלית ערכה מספר בדיקות לבירור גילם, לרבות בדיקות גופניות ובדיקות שורש כף היד, אשר הגיעו למסקנה כי סביר להניח ששני המערערים היו מעל גיל 18. רף ההוכחה הנדרש להחלטות מנהליות הפוגעות בזכויות יסוד הוא ראיה ברורה ומשכנעת. במקרה דנן, מכלול הראיות, לרבות הבדיקות הרפואיות ופרטים נוספים שמסרו המערערים, הביאו את השופט למסקנה כי לרשות המינהלית היה יסוד סביר לקבוע כי המערער 1 הוא בגיר. עם זאת, אי התאמה בשם חוות הדעת הרפואית של המערער 2 הטילה ספק במהימנותה, והשופט קבע כי לא התקיימה הוודאות הנדרשת להחלטה כזו. לפיכך, נדחה ערעורו של המערער 1, דניאל אברהה, ועניינו של המערער 2, ט.ט., הוחזר להמשך בדיקה, לרבות בדיקת מנשך שן, ויש להתייחס אליו כקטין עד לבירור מעמדו.