ת"פ 4135-01-15

תקציר

השופט קבע כי יש לזכות את כל ארבעת הנאשמים מהאישומים נגדם בשל ספק סביר, וגם משום שהראיות מצביעות על כך שהאירוע המדובר ככל הנראה כלל לא התרחש. עדותה של המתלוננת, שעמדה במרכז ראיות התביעה, נמצאה בלתי אמינה, מגמתית ומלאת סתירות. השופט מצא גם בעיות במהימנותם של עדי תביעה אחרים, ובהם א.ת. 24, שעדותו סתרה ראיות אחרות, וא.ת. 5, עד מדינה שעדותו השתנתה באופן קיצוני לאחר הפסקה בחקירתו, מה שהוביל את השופט להטיל ספק בנסיבות שבהן שונתה עדותו. השופט הלין גם על התנהלות חקירת מח"ש, שלא תיעדה כראוי הפסקות בחקירות, לרבות "הפסקת סיגריה" בעייתית שבמהלכה שונתה עדותו של א.ת. 5, ואי עריכת מסדר זיהוי. השופט קיבל גם את עדויות הנאשמים כאמינות, וקבע כי עניינה של התביעה אינו מאפשר הרשעה. ככלל, הראיות הצביעו על כך שהאירוע, אם בכלל התרחש, אינו כפי שמתואר בכתב האישום. לפיכך הורה השופט על זיכויים של כל ארבעת הנאשמים.