עת"מ 8690-04-19

תקציר

פסק הדין דן בכללים ובתקנות הנוגעים למכרזים ציבוריים ובחובה לקיים מכרזים ציבוריים שוויוניים והוגנים בישראל. המקרה שלפנינו סובב סביב החלטת ועדת הפטור לאשר פטור ממכרז פומבי להשכרת נכס ספציפי עבור לשכת רשות האוכלוסין וההגירה. בית המשפט בוחן את החלטת הוועדה לפי תקנה 3(14א)(א) לתקנות חובת המכרזים, המאפשרת פטור אם לנכס מיקום מיוחד או מאפיינים ייחודיים אחרים. השופט קובע כי החלטת הוועדה מופרכת ואינה עומדת בדרישות התקנה. הם מדגישים כי מכרזים ציבוריים הם הנורמה, ופטורים הם חריגים ומחייבים פרשנות צרה ומדויקת. השופט אינו מוצא הצדקה לפטור, שכן קריטריון המיקום המיוחד אינו מתקיים, והמשיבים לא ידעו להסביר מה הופך את המקום למיוחד. כתוצאה מכך, השופט מבטל את החלטת הוועדה ומורה להחזיר את הנושא לוועדת המכרזים לדיון נוסף. בנוסף, התייחסה השופטת לסוגיית ההוצאות, וקבעה כי העותרים זכאים להוצאותיהם המשפטיות ולשכר טרחת עורך דין מהמשיבה הראשונה, שדחתה תחילה את בקשתם ללא סיבה ואילצה אותם להגיש את העתירה. השופט מציין כי הן העתירה המקורית והן העתירה המתוקנת היו מוצדקות ומוצלחות. המשיב הראשון נדרש לשאת בהוצאות העותרים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בצמוד להפרשי הפרשים וריבית. לסיכום, פסק הדין מדגיש את חשיבותם של דיני מכרזים ציבוריים, שוויון ושקיפות ברכש הציבורי, תוך הטלת אחריות על גופים ציבוריים על החלטותיהם והתנהלותם לקראת התדיינות משפטית.