ת"א 20495-02-10

תקציר

התובע, שריף ג'דבן, תבע את קרוביו ושכניו בגין סכסוך קרקעות, בטענה כי הפרו הסכם פשרה ופסק דין משנת 2001 שהעניק להסכם תוקף של דין. בהסכם הפשרה המדובר נקבע כי הנתבעים יוותרו על זכויותיהם בחלק מסוים מאדמתם. התובעת טענה כי משמעות הדבר היא שעל הנתבעים להעביר את הבעלות באותם חלקים לאביה המנוח של התובעת. הנתבעים טענו כי הסדר הפשרה נגע רק לזכויות החזקה ולא לבעלות, וכי התובעת הפרה את ההסכם ממילא באופן יסודי. פסק הדין מצדד בנתבעים, וקובע כי לשון ההסכם אינה ברורה דיה כדי לתמוך בטענת התובע כי על הנתבעים לוותר על זכויות הבעלות שלהם. זאת ועוד, התנהלות הצדדים לאחר חתימת ההסכם לא הצביעה על כוונה להעביר את הבעלות. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובעים לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעים.