תא"מ 44497-07-15

תקציר

המחלוקת בין התובע לבין חברת הביטוח הנתבעת נסובה סביב פרשנות פוליסת ביטוח רכב וחישוב תגמולי הביטוח במקרים של אובדן גמור. באופן ספציפי, השאלה היא האם המונח "טוטאל לוס" כולל גניבה והאם חברת הביטוח מחויבת לתנאי הפוליסה האחידה כהגדרתה בחוק. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי חברת הביטוח חייבת לשלם לתובע את מלוא שווי הרכב כאמור בפוליסת הביטוח. פסק הדין מתבסס על מספר קביעות מרכזיות: ראשית, בית המשפט התייחס למדיניות האחידה כהגדרתה בחוק, הקובעת כי רכב נחשב לאובדן מוחלט, בין היתר, אם נגנב ולא נמצא בתוך 30 יום. שנית, בית המשפט קבע כי כל תניה הסותרת את הפוליסה הסטנדרטית ומפחיתה מאחריות המבטח אינה תקפה, אלא אם היא לטובת המבוטח. שלישית, בית המשפט מצא כי חברת הביטוח לא גילתה כראוי את "המשתנים המפחיתים" המשפיעים על שווי הרכב בשלב הטרום חוזי, כנדרש בחוזר המפקח על הביטוח. לפיכך, חברת הביטוח אינה רשאית להשתמש במשתנים אלה כדי להפחית את תגמולי הביטוח המגיעים לתובע. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי המצגים בעל פה שהציגה חברת הביטוח בשלב ההצעה, אשר סתרו את הפוליסה הכתובה, היוו חוסר תום לב. גם טענת חברת הביטוח כי טוטאל לוס אינו כולל גניבה נחשבה כטענה בחוסר תום לב, שכן היא סותרת את לשונה המפורשת של הפוליסה. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי התובע זכאי לקבל את מלוא תגמולי הביטוח ללא ניכויים, בתוספת ריבית מיוחדת, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. חברת הביטוח חויבה לשלם סכומים אלה בתוך 14 יום מיום מתן פסק הדין.