ת"צ 18451-04-11

תקציר

המשיב ביקש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה על הסף, תוך שהוא מצטט מספר תקדימים משפטיים התומכים בטענה זו. עם זאת, השופט קבע כי הסוגיה העומדת על הפרק אינה טריוויאלית, והדגיש את מספרם הרב של הצרכנים שהשתמשו בחיתולים הפגומים ואת אופי הפגם. השופט התייחס גם למקרים קודמים, בהם גלזר נ' פלאפון וגולדשמידט נ' חברת הדואר ישראל, אשר תמך בטענה כי תביעות ייצוגיות הן פעמים רבות הדרך היעילה היחידה לטפל בנזקים קטנים שאחרת הצרכנים לא היו טורחים לתבוע באופן פרטני. כמו כן, השופטת בחנה את טענות המשיבים בנוגע למסע הפרסום ולהליך הפיצוי, והגיעה למסקנה כי אין במאמצים אלה כדי להצדיק את דחיית הבקשה לתביעה הייצוגית. המשיב לא פעל במהירות וביעילות מספקת לתיקון המצב, ולא פעל בתום לב. עוד ציינה השופטת כי המשיב לא הביא ראיות לחלק מטענותיו ולא מילא אחר התנאים הנדרשים לדחיית בקשה לתביעה ייצוגית המבוססת על יוזמות היצרן או ספק השירות. השופט פסק לטובת אישור התובענה הייצוגית, והורה למשיבה לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪ וקבע סכום של 2,750 ₪ כפיצוי בגין נזקים מהותיים לכל אחד מחברי הקבוצה. הקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית הוגדרה ככלל הצרכנים שרכשו חבילות של חיתולים פגומים מתחילת שיווקם. המשיב נדרש להגיש כתב הגנה בתוך 45 יום, ושני הצדדים היו אחראים לפרסום ההחלטה והוראותיה. המשפט נקבע לספטמבר 2014.