ת"א 51123-05-14

תקציר

התובעים, יורשיה של דליה ון דר דריפט ז"ל, הגישו תביעה לביטול הסכם למכירת בית ברחוב הגאת 30 בקציר, שנחתם בין עיזבונה של דליה ואן דר דריפט לבין הנתבעת. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה מאחר ולא הייתה יריבות שכן החוזה היה בינו לבין העיזבון, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי התובעים, כיורשים, הם הצדדים המתאימים להגיש את התביעה. הנושא המרכזי היה אי תשלום מחיר הרכישה המלא על ידי הנתבע בסך 970,000 ₪, כאשר התובעים טענו כי שילם רק 588,693 ₪ ולא שילם את יתרת הסכום 381,307 ₪. הנתבע טען כי עניינים שונים, לרבות בעיות ברישום הנכס ושיפוצים שביצע, הצדיקו את אי תשלוםו. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת הייתה מודעת לבעיות הרישום בעת חתימת ההסכם ויתרה על כל טענה לגביהן. בנוסף, טענות הנתבע בדבר השיפוצים ואי קבלת משכנתא לא נתמכו בראיות מהימנות. בית המשפט דחה גם את טענותיו האחרות של הנתבע וקבע כי אין לו הצדקה לאי קיום ההסכם. חשוב לציין כי הנתבע לא שילם חלק ניכר ממחיר הרכישה, והמוכרים חרגו מתנאי ההסכם כדי להתאימו אליו. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת התובעים, קיבל את תביעתם והורה על ביטול הסכם המכר. סכום ההשבה, הפיצוי והסילוק ייקבע בבית משפט מוסמך. הנתבע חויב לשלם לתובעים אגרת משפט בסך 17,550 ₪, בתוספת הוצאות משפט. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים וניתנה ביום 16.12.2015.