ע"א 1041/97
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה זה דן בית המשפט העליון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר דחה את תביעת המערערת בשל "השתק חברה". המערער, עובד תחזוקה, טען כי נפגע בעבודה וביקש הכרה באירוע כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך תביעתו נדחתה. גם ההליכים המשפטיים הבאים נגד המל"ל לא צלחו. כתוצאה מכך, תבע המערער את מעסיקו בפיצויים. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, בנימוק שבית הדין לעבודה כבר דחה את תביעתו. בערעור בחן בית המשפט העליון את תחולת ההשתק, ובפרט "השתק החברה", המונעת דיון חוזר בשאלות עובדתיות שכבר הוכרעו בהתקיים תנאים מסוימים. בית המשפט הבהיר כי השתק מחייב זהות בין צדדים, אך קיימים חריגים כאשר קיימת קרבה משפטית או אינטרסים חופפים בין הצדדים. במקרה זה התקבל הערעור, והדיון הועבר לבית המשפט המחוזי בשל עניין ספציפי: מנהל המשיב, וגיסו של המערער, העידו בעבר כי אירעה תאונת העבודה, בניגוד לטענת ההשתק הנוכחית. בית הדין קבע כי "הודאה" זו צריכה למנוע מהמעסיק לתבוע השתקה. פסק הדין מדגיש את מורכבותה של ההשתקה, בפרט כאשר קיימים דיני ראיות שונים בין בתי המשפט, ובוחן את השפעת העדות על ההגנות המשפטיות.
חקיקה מקושרת
ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, עליון (24.2.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.