ע"א 4345/10

תקציר

במקרה שהובא בפני בית המשפט ביקשו המערערים, חברות רואי חשבון, לאשר את תביעתם נגד רשות המסים כתובענה ייצוגית לפי חוק התובענות הייצוגיות. הטענה התבססה על הקביעה כי הכללת קנסות פיגורים על ידי הרשות בסעיפי שערוך כלליים הייתה הטעיה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בעבר את בקשתם, וקבע כי אין עילת תביעה אישית הנדרשת על פי החוק, שכן הקנסות נגבו כדין והועברו לנישומים בדרכים שונות. בערעור חזרו המערערים על טענותיהם, וטענו, בין היתר, כי הצגת קנסות אלה מטעה וכי היא פוגעת בין היתר בזכות הקניין. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והסכים כי המערערים לא עמדו בתנאים הנדרשים לתביעה ייצוגית, ובפרט הצורך בעילת תביעה אישית ומוכרת על פי חוק. בית המשפט מצא כי הקנסות נגבו כדין בהתאם להוראות החוק, והרשות עשתה מאמצים מספיקים ליידע את הנישומים על קנסות אלה. זאת ועוד, ציין בית המשפט את מעמדן המשפטי המפוקפק של החברות המערערות, נוכח מעמדן בפירוק. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב, בהסכמת סגני הנשיא מ' נאור והשופט י' דנציגר, אשר ציינו חששות נוספים לגבי זכאות החברות להגיש ערעור כזה בשל מצבן בפירוק. ההחלטה התקבלה סופית ב-20 בנובמבר 2012.