רע"א 4703/21

תקציר

מדובר בבני זוג גרושים, האב (המבקש) והאם (המשיב), ובנם בן ה-11 (המשיב 3) שהמשמורת עליהם נמסרה לאם. חששות לשלומו של הילד, לרבות תפקודו בבית הספר ודיווחים על אלימות, הובילו להליכים להכרזתו כקטין נזקק. בית משפט השלום לנוער בבאר שבע קיבל את ההכרזה והורה על הוצאת הילד ממשמורת האם והשמתו הזמנית במרכז חירום. האב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע, אך ערעורו נדחה. לאחר מכן הגיש האב בקשה לחופשה כדי לערער לבית המשפט העליון, אך בקשתו נדחתה. בתי המשפט קבעו כי טובת הילד משרתת באמצעות הכרזתו כקטין נזקק והפקדתו בטיפול רשות הרווחה, בשל הסכסוך הרעיל בין הוריו לבין חוסר יכולתו של האב לטפל בו כראוי. ההחלטה התקבלה כדי להגן על טובת הילד והייתה תקפה לשלושה חודשים, עם אפשרות לשינוי בהתאם לטובת הילד. בתי המשפט הדגישו את הצורך באמצעים טיפוליים לכל בני המשפחה כדי להקל על החזרת הילד להוריו. בית המשפט העליון, בהסכמתו עם הערכאות הנמוכות יותר, דחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש את הצורך בגמישות במקרים של יחסי הורים-ילדים, תוך שהוא מציין גם את חוסר הסיכוי שערעור יצליח. הילד הושם בסביבה מוגנת, עם אפשרות לבחון מחדש את ההחלטה מעת לעת.