עמ"נ 12622-02-14

תקציר

ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה במחוז תל אביב פסקה במקור לטובת חברת נווה שוסטר בע"מ, וביטלה הודעת שומה להיטל השבחה שהוציאה הוועדה המקומית. הוועדה המקומית ערערה על החלטה זו, ונווה שוסטר הגישה ערר נגדי בעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. המקרה נסוב סביב מעמדה של נווה שוסטר, שהחזיקה במקרקעין מכוח חוזה פיתוח, והאם יש לראות בה "חוכרת לדורות", החייבת בהיטל השבחה. החלטת ועדת הערר, שהעדיפה את נווה שוסטר, התבססה על מעמדה המהותי של החברה ונסיבות המקרה. מנגד, טענה הוועדה המקומית כי מעמדה של נווה שוסטר כרשות על פי הסכם פיתוח צריך לחייב אותה בהיטל. עם זאת, בית המשפט דחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, ואישר את החלטת ועדת הערר. היא מצאה כי הוועדה הפעילה באופן סביר את שיקול דעתה המינהלי, בהתחשב בנסיבות הספציפיות. בנוסף, בית המשפט בחר שלא להתערב בהחלטת ועדת הערר בעניין ההוצאות, וסבר כי מדובר בבחירה סבירה בהתחשב במורכבות התיק. בסופו של דבר, פסק הדין חיזק את ההחלטה המקורית לטובת נווה שוסטר, כאשר הוועדה המקומית נשאה בהוצאות המשיבים.