בש"פ 639/11

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על מספר החלטות הנוגעות לחלופות מעצרו ושחרורו של המערער בעקבות אישומים של היזק בזדון, איומים וגניבה. החלטות הערכאה הנמוכה יותר, שעליהן הוגש ערעור, מצאו ראיות לכאורה לאשמתו של המערער והורו על מעצרו עד להחלטות נוספות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער על החלטת הערכאה הנמוכה יותר בדבר קיומן של ראיות לכאורה, וקבע כי די בחומר הראיות, לרבות דבריהם של יונה זאבי ושי יפרח, כדי לתמוך בהאשמות. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי טענת ההגנה העצמית ניתנת לבירור במסגרת ההליך העיקרי. אשר לשחרורו של המערער, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור על החלטת הערכאה הנמוכה יותר לשחרר את המערער למעצר בית בשל אי התאמתה של החלופה המוצעת. בית המשפט הדגיש כי היעדר השגחה בשעות מסוימות וחוסר יכולתו של הממונה המוצע לטפל בבעיותיו הנפשיות של המערער הפכו אפשרות זו לבלתי ראויה. המערער טען כי קיימות נסיבות מקלות המצדיקות את שחרורו, אך בית המשפט לא מצא אותן משכנעות. תחת זאת, הוצע כי המערער יוכל להציע חלופה שתשלול את הסיכון הנשקף ממנו. גם הערעור בפני הערכאה העליונה נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטות בית המשפט המחוזי. השופט הגיע למסקנה כי די בראיות שהוצגו למעצר וכי החלופות שהוצעו לשחרורו של המערער אינן מספקות, והדגיש כי לא ניתן להתעלם מהיעדר הפיקוח ומהסיכון הפוטנציאלי לשלומו של המערער.