עב"ל 416/99

תקציר

המערערת, שבעלה התאבד, עותרת לקבל מהמשיבה קצבת תלויים, בטענה כי התאבדות בעלה נגרמה כתוצאה מפגיעה בעבודה. בית משפט קמא דחה את תביעתה והוביל אותה לערער על ההחלטה. השאלה המרכזית היא האם המנוח חווה תאונת עבודה שגרמה למותו. על המערער להוכיח כי הייתה פגיעה בעבודה, שהביאה למותו של המנוח. הראיה העיקרית היא ציר הזמן של האירועים שהובילו להתאבדות. המערער טוען כי הקשיים הכלכליים והאירועים החריגים בעבודה גרמו לדיכאון נפשי, שהוביל להתאבדות. המשיב, לעומת זאת, טוען כי ההתאבדות הייתה מעשה רצוני, תוך ניתוק הקשר הסיבתי בין האירועים בעבודה לבין מותו של המנוח. בית המשפט מוצא כי בית משפט קמא לא בחן די הצורך את מצבו הנפשי של המנוח ואת השפעתם של אירועים הקשורים לעבודה. לפיכך, התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך מינוי מומחה רפואי למתן חוות דעת על מצבו הנפשי של המנוח ועל הקשר האפשרי בין האירועים הקשורים לעבודה לבין התאבדותו. פסק הדין גם פוסק למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪, שישולמו על ידי המשיב בתוך 30 יום.