ע"ו 12444-08-10

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בטענה של מערער לפי חוק הנכות, בדבר ליקויים נוספים הנובעים לכאורה מתסמונת המעי הרגיז. הערעור התקבל בחלקו מן הטעם שהוועדה הרפואית לא שקלה את כל הראיות הרפואיות שהציג העד המומחה מטעם המערערת, פרופ' אקרמן. הוועדה קבעה כי הסימפטומים של המערערת מיוחסים למצבה הנפשי, בהתבסס על אסכולה אחת, מבלי להכיר או להתייחס לאסכולה המנוגדת שהציג פרופ' אקרמן. הפסקה ממשיכה ומפרטת את הימנעותה של הוועדה מלעסוק בהתייחסויותיו של פרופ' אקרמן, התומכות לכאורה בקיומו של בית ספר לרפואה מתנגד. בית המשפט מוצא כי הדבר מהווה פגם בהליכי הוועדה, שכן היא לא אפשרה למערערים הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיהם. בפסק הדין מודגש כי בעוד שבית המשפט אינו יכול להתערב בקביעותיה הרפואיות של הוועדה בנוגע לליקויים הנוספים, על הוועדה לשקול מחדש את החלטתה בנוגע לייחוס תלונותיו של המערער. בחינה מחודשת זו חייבת לכלול בחינה של האסמכתאות שסיפק פרופ' אקרמן והבהרת בית הספר לרפואה אליו הן משתייכות. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהחזיר את העניין לוועדה לדיון נוסף. המשיב חויב בהוצאות המשפט של המערערת, בסך 2,500 ₪. ההחלטה ניתנת בהעדר שני הצדדים ונחתמת ביום 05/01/2011.