ת"א 41111-11-14

תקציר

החברה התובעת, שלה אחריות מוגבלת לבעלי המניות, תבעה את הנתבעת מס' 1 בגין קריסה פיננסית שנגרמה לכאורה עקב אי עמידתה של האחרונה בתשלומים כפי שהוסכם בחוזה. הנתבעת מס' 1 ביקשה כי בית המשפט יורה לתובעת להעמיד ערבות להוצאותיה אם תביעתה של האחרונה תידחה, כמפורט בסעיף 353א לחוק החברות. בית המשפט הסכים כי אכן יש לחייב את התובעים להפקיד ערובה, שכן נראה כי לא יוכלו לשלם את הוצאות הנתבע אם התביעה תיכשל. עם זאת, בית המשפט קבע סכום מתון של 60,000 ₪ (כ-1.5% מתביעתה הנוכחית של התובעת בתוספת מע"מ) לערבות, בהתחשב במצבו הכלכלי של התובע, סיכויי התביעה ויכולתו לגייס את הכספים הנדרשים. הסכום נקבע נמוך מבקשתו של נאשם 1, שכן בית המשפט ביקש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. השופטת הדגישה כי חובת הפקדת ערבות היא הכלל עבור החברות התובעות, והפטור הוא החריג. פסק דין זה מבטיח את זכותו של הנתבע להחזר הוצאותיו תוך מתן אפשרות לתובע גישה לערכאות, אם כי בסכום ערבות מופחת. ההליכים יעוכבו עד להפקדת הערבות כדין.