בר"ע 3104/98

תקציר

בסדר גמור, הנה ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסיפקת: **ניתוח משפטי של פסק דין בר"ע 3104/98 (בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה גל)** **מבוא** פסק דין זה דן בבקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר דחה את בקשת המבקשת לבטל את מינויו של כונס נכסים ולצרפה כצד להליכים בתיק איחוד המתנהל כלפי בעלה. השופט גל נדרש להכריע בשני היבטים עיקריים: הראשון, האם יש מקום לצרף את המבקשת כצד להליכי ההוצאה לפועל, והשני, האם יש מקום לפסול את כונס הנכסים מתפקידו. **היבט ראשון: צירוף המבקשת כצד להליכי ההוצאה לפועל** 1. **עקרון סופיות הדיון ושימוש לרעה בהליך המשפטי:** השופט גל דוחה את הבקשה לצרף את המבקשת כצד להליך, תוך שהוא מבסס את החלטתו על מספר עקרונות משפטיים. ראשית, הוא מצביע על כך שהבקשה לצירוף כצד נדונה כבר בבקשה קודמת של המבקשת, אשר נדחתה. לנוכח העובדה שלא הוגש ערעור על ההחלטה הראשונה, מצא השופט שאין מקום לדון בבקשה חוזרת באותו עניין, וזאת מטעמי **שימוש לרעה בהליך המשפטי**. עקרון זה נועד למנוע הצפה של בתי המשפט והוצאה לפועל בבקשות חוזרות, ולשמר את סופיות הדיון. הוא מסתמך על דוקטרינות מושרשות בסדר הדין האזרחי (זוסמן, זלצמן) ועל פסיקה רלוונטית (רע"א 8420/96). 2. **אופי ההליך בהוצאה לפועל לעומת בית המשפט:** מעבר לפן הדיוני, השופט גל מרחיב ודן במהות ההליך בהוצאה לפועל. הוא מבחין באופן ברור בין הליך בבית המשפט, שבו מתבררות זכויות מהותיות, לבין הליך בהוצאה לפועל, המתואר כביצוע טכני ומנהלי של פסקי דין. לפי השופט, ראש ההוצאה לפועל פועל ברוב המקרים **בסמכות מנהלית**, ולא שיפוטית גרידא, למעט חריגים המנויים בחוק. 3. **הגדרת הצדדים בהליך הוצאה לפועל:** בהתאם להבחנה זו, מבהיר השופט כי הגדרת הצדדים בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, מצומצמת ל"זוכה" ו"חייב" בלבד. לפיכך, **מההיבט הטכני**, לא ניתן להצטרף כ"צד" לתיק הוצאה לפועל במובנו הפורמלי. 4. **מעמד צד שלישי בעל זכויות בנכס:** השופט מכיר בכך שלצד שלישי, שאינו החייב, עשויות להיות זכויות בנכס המצוי בהליכי הוצאה לפועל. עם זאת, הוא מבהיר כי **חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו אינם מתעלמים מצד שלישי**. במקרים כאלו, זכותו של הצד השלישי להשמיע את טענותיו מוגנת. הגנה זו אינה דורשת בהכרח צירוף כ"צד" פורמלי להליך, אלא יכולה להתממש באמצעות הליכים המנויים בחוק (כגון סעיפים 28, 40, 65 לחוק) או באמצעות פנייה לבית המשפט המוסמך לקבוע את הזכויות המהותיות ולעכב את הביצוע. הוא אף מציין כי קיימת תקנה 26 סייפא לתקנות ההוצאה לפועל, המאפשרת לצד שלישי להשמיע את טענותיו. 5. **הבחנה בין זכויות קנייניות לזכויות מכוח חוק יחסי ממון:** השופט נוגע גם בטענות המהותיות של המבקשת לזכויות קנייניות בדירה. הוא מציין כי זכויותיה, הנובעות מפסק דין אחר (בה"פ 259/96), הן מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. הוא מבהיר כי חוק זה יוצר משטר של הפרדה בין בני זוג, וזכויותיו של האחד כלפי משנהו לאיזון משאבים אינן זכויות קנייניות במובן הקלאסי, אלא זכות "למחצית שווים" של הנכסים, וזאת אף אם יש לזכות זו תוקף מול בן הזוג. השופט אינו מכריע בשאלת טיב הזכויות הללו, אך מדגיש כי גם אם תתקבלנה טענותיה המהותיות, אין בכך כדי להצדיק צירופה כצד פורמלי להליך ההוצאה לפועל. 6. **הגנה על זכות המגורים:** השופט מזכיר כי למבקשת, כמחזיקה בדירה, שמורה הזכות לעורר טענות בנוגע לזכויותיה לקורת גג, מכוח חוק ההוצאה לפועל או חוק הגנת הדייר. היא יכולה לעשות זאת באמצעות פנייה לראש ההוצאה לפועל או לבית המשפט המוסמך. **היבט שני: פסילת כונס הנכסים** 1. **פגם דיוני בבקשה לפסילה:** השופט גל מצביע על פגם דיוני מהותי בבקשה לפסילת כונס הנכסים: כונס הנכסים עצמו לא צורף כצד לבקשה. גם אם הוא מיוצג על ידי עורך דין, הוא כשלעצמו אינו צד להליך, ולכן לא ניתן לבקש לסלקו מתפקידו מבלי לצרפו לבקשה. 2. **מעמד כונס נכסים:** השופט מבהיר את מעמדו של כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל. לרוב, הוא נציג הנושה, ואינו מחויב "לשאת חן" בעיני החייב או קרוביו. פיקוח עליו הוא פיקוח צמוד של הרשות השיפוטית, והוא מבוצע לפי הוראות החוק והתקנות. 3. **היקף סמכויותיו של כונס נכסים:** השופט מציין שכשירותו של כונס נכסים לנקוט בפעולות עצמאיות, שיכולות לפגוע מהותית, היא משנית. כל מי שעלול להיפגע רשאי לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להוראות ביצוע לכונס (סעיף 57 לחוק). 4. **טענות מהותיות לפסילה:** לגופם של דברים, השופט בוחן את התגובה שהגיש כונס הנכסים וקובע כי **אינה מצדיקה את פסילתו**. הוא מכיר בקיומה של מחלוקת, אך סבור כי התגובה אינה מעלה חשש ממשי לקיפוח זכויות המבקשת. 5. **העדר תצהיר לתגובת כונס הנכסים:** השופט דוחה גם את הטענה כי התגובה לא לוותה בתצהיר. הוא מבהיר כי **אין הכרח להגיש תצהירים בהליך מסוג זה**, והדבר נתון לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל, אשר רשאי להכריע על סמך הכתוב. **סיכום ומסקנות** 1. **דחיית הערעור:** השופט גל דוחה את בקשת רשות הערעור במלואה. 2. **הוצאות:** המבקשת חויבה לשלם למשיב מס' 3 (כונס הנכסים, מר א' ניב) הוצאות בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** * **הבחנה דיכוטומית בין הליך משפטי להליך הוצאה לפועל:** פסק הדין מדגיש באופן מובהק את השוני המהותי בין הליכים משפטיים בבתי משפט, העוסקים בזכויות מהותיות, לבין הליכי הוצאה לפועל, שהם בעיקרם ביצוע טכני ומנהלי. * **הגדרת צדדים מצומצמת בהוצאה לפועל:** פסק הדין מאשש את הפרשנות המקובלת כי במסגרת חוק ההוצאה לפועל, הצדדים הפורמליים הם הזוכה והחייב בלבד, ואי-קיומה של הגדרה זו מונע צירוף של צדדים נוספים במובן הפורמלי. * **הגנה על צדדים שלישיים באמצעות ערוצים חלופיים:** השופט אינו מתעלם מזכויותיהם הפוטנציאליות של צדדים שלישיים, אך מבהיר כי הגנה זו אינה מחייבת את צירופם כצד לתיק, אלא יכולה להתממש באמצעות סעיפים ספציפיים בחוק או פנייה לבית המשפט המוסמך. * **יישום עקרון שימוש לרעה בהליך המשפטי:** דחיית הבקשה החוזרת לצירוף כצד, למרות שלא היה מעשה בית-דין, מראה על יישום מחמיר של עקרון זה למניעת סחבת והטרדה. * **הבהרת טיב הזכויות מכוח חוק יחסי ממון:** השופט נוגע, אף אם באופן אגבי, בהבחנה בין זכויות קנייניות לזכויות הנובעות מחוק יחסי ממון, ומצביע על כך שזכות איזון המשאבים אינה זכות קניינית במובנה המלא, אם כי היא מעניקה זכות "למחצית שווים". * **הכרה בזכות המגורים כבסיס לטענות בהוצאה לפועל:** פסק הדין מכיר באפשרות של מחזיק הנכס לעלות טענות הנוגעות לזכות המגורים, גם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. * **שיקול דעת ראש ההוצאה לפועל בעניין הגשת תצהירים:** ההחלטה לגבי הצורך בתצהיר נתונה לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל, והדבר אינו מהווה עילה לביטול החלטה. לסיכום, פסק הדין מהווה חיזוק של הפרשנות המצמצמת לגבי הגדרת צדדים בהליכי הוצאה לפועל, תוך הבהרה כי הגנה על זכויות של צדדים שלישיים מתבצעת באמצעות מנגנונים ייעודיים ולא על ידי הפיכתם לצד פורמלי להליך. הוא גם מדגים את אופן הפעלת סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל ואת יישום עקרונות של סדר דין.