רע"א 906/19

תקציר

בהחלטה שניתנה לאחרונה, בית המשפט לערעורים נתן רשות ערעור וקיבל את הערעור, בניגוד לדחייה קודמת של בקשת גילוי על ידי בית המשפט המחוזי בהליך אישור תובענה ייצוגית. ערכאת הערעור הכירה בכך שבדרך כלל היא ממעטת להתערב בהחלטות ביניים פרוצדורליות, אך מצאה מקרה זה כמצדיק חריגה בשל ההשפעה על ההליך. על פי תקנות תובענות ייצוגיות, על המבקש להוכיח כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים וכי קיים בסיס ראייתי ראשוני לאישור תובענה ייצוגית. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את בקשת הגילוי, בנימוק של היעדר תשתית ראייתית, והציע למבקשים לשקול מחדש את הגשת התביעה הייצוגית. עם זאת, ערכאת הערעור חלקה על כך, וציינה כי הראיות שסיפקו המבקשים עמדו בנטל ההוכחה הראשוני הנדרש בשלב זה. לב הפרשה סובב סביב טענות לפיהן פרטנר תקשורת עיכבה את שליחת הודעות ההתראה למנויים, מה שהשפיע על השימוש בשירותים בחו"ל. ערכאת הערעור מצאה כי המבקשים סיפקו ראיות מקדמיות משמעותיות, כגון חשבוניות ורישומי תקשורת, בניגוד להגנתה של פרטנר. חשוב לציין כי ערכאת הערעור הדגישה כי הליכי גילוי הם קריטיים בשלב זה, במיוחד נוכח חוסר איזון הכוחות בתובענות ייצוגיות, והורתה לבית המשפט המחוזי לבחון מחדש את בקשת הגילוי. בנוסף, ציין בית המשפט כי יש לבחון סוגיות בלתי פתורות הנוגעות לגילוי על פי התקנות הרלוונטיות, ולבסוף הורה לפרטנר לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המבקשים, ובכך להדגיש את העקרונות המשפטיים הרחבים יותר הפועלים ולהבטיח הגינות פרוצדורלית.