ב"ל 4320-12-21

תקציר

התובע, שנפגע בתאונה, תבע את המוסד לביטוח לאומי להכיר בו כ"עובד עצמאי" מבוטח בעת התאונה, בהיותו עצמאי. התובע טען כי מילא את חובתו להירשם אצל הנתבעת טרם התאונה, אך רישומו אצל הנתבעת כ"עובד עצמאי" לא הושלם בשל נסיבות שאינן תלויות בו. הנתבע טען כי התובע לא עשה את הנדרש ממנו לרישום ולכן אין להכיר בו כמבוטח. בית המשפט בחן את הפעולות שנקט התובע לרישום עסקו ולעדכון מעמדו אצל הנתבעת. בית המשפט מצא כי גרסת התובע לאירועים הייתה עקבית ואמינה. התובע פנה לרואה חשבון זמן קצר לאחר פתיחת העסק שלו על מנת שיטפל ברישום מעמדו החדש אצל הרשויות הרלוונטיות, לרבות הנתבעת. עדותו של רואה החשבון תמכה בטענת התובע כי חתם ביום 15.2.2020 על טופס ידני, אשר הונח בתיבת השירות בסניף הנתבעת. זאת ועוד, אסמכתאות התובע בכתב, לרבות טפסים שהוגשו לרשויות המס, ותיעוד הפעילות בתיקו, תמכו בטענתו כי ניסה לדווח לנתבעת על מעמדו בסמוך לפתיחת עסקו. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי מגפת הקורונה שיבשה את נהלי העבודה התקינים ויצרה עומס עבודה חריג למשרדי רואי החשבון ולנתבעת. הדבר הסביר מדוע מעמדו של התובע לא עודכן למרות המאמצים שנעשו. עוד ציין בית המשפט כי התובע לא נקט כל פעולה בתיקו בין אוגוסט 2020 למאי 2021, מה שחיזק את טענתו כי הוא סבור שמעמדו עודכן. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת התובע, וקבע כי הוא מילא את חובתו להירשם אצל הנתבעת כ"עובד עצמאי" לפני התאונה. התובע הוכר כ"מבוטח" לפי חוק הביטוח הלאומי, והנתבע חויב בכיסוי הוצאותיו בסך 4,500 ₪.