ת"א 31516-04-14

תקציר

התיק עוסק בסכסוך חוזי בין בעל דירה, SMS, המיוצג על ידי עו"ד סופר, לבין שוכר, חברה שיוצגה על ידי דני, ששכרה נכס מסחרי מ-SMS לתקופה של חמש שנים, עם אופציה להארכה לשנתיים נוספות. הסכם השכירות נחתם ב-23 במרץ 2008 וקבע כי השוכר לא ישלם דמי שכירות עבור השנתיים הראשונות אלא ישקיע בשיפוץ הנכס כדי להתאיימו לצרכיו. לשוכר הייתה גם אפשרות לרכוש את הנכס המושכר, אך הדבר לא יצא לפועל. המחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנות הסכם השכירות, ובפרט הסעיף בדבר תשלום דמי שכירות לשנתיים הראשונות. SMS טענה כי השוכר היה אמור להשקיע סכום השווה לשכר דירה של שנתיים, שהוערך בכ-600 אלף שקל, בשיפוץ הנכס. עם זאת, השוכר טען כי ההסכם היה ברור בכך שעליו לשפץ את הנכס כך שיתאים לצרכיו, מבלי לציין סכום השקעה כלשהו. לאחר שמיעת העדויות ועיון במסמכים שהוגשו, הסכים השופט עם פרשנותו של השוכר להסכם השכירות. נמצא כי ההסכם לא ציין סכום דמי שכירות או סכום השקעה לשנתיים הראשונות וכי חובת השוכר הייתה להתאים את הנכס לצרכיו. מאחר שהשוכר עשה מאמצים להכשיר את השיפוצים אך נתקל בקשיים בשל ההיסטוריה של הנכס ודרישות הרשויות, קבע השופט כי הם מילאו את התחייבויותיהם בהתאם להסכם השכירות. בנוסף, השופטת בחנה נספח להסכם, שנחתם מאוחר יותר, בנוגע לשימוש של הדייר בבניין נוסף. בנספח צוין כי השוכר ישקיע סכום השווה לשנתיים דמי שכירות בבניין הנוסף. עם זאת, השופט פירש זאת כמתייחס להסכם החכירה המקורי, ומכיוון שאותו הסכם לא נקב בסכומים כלשהם, הנספח לא הציג לפתע נתון השקעה ספציפי. השופט שקל גם את הערבות האישית של השוכר, עליה חתם דני, אך קבע כי זו בטלה, עם העברת זכויותיו של השוכר לחברה אחרת, צור סנטר, מה גם ש-SMS אישרה אז כי השוכר מילא את התחייבויותיו. בסיכומו של דבר, דחה השופט את התביעה, והורה ל-SMS לשלם לשוכר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 140,000 ₪ בתוך 30 יום. התביעה נדחתה בעיקר משום שהתובעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם כי הנתבע הפר את הסכם השכירות.