ע"א 3475/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעת פיצויים של נפגע תאונת דרכים. השאלה המרכזית הייתה האם המשיבים לא פיצו את המערערת כראוי בגין נזקיה שנגרמו כתוצאה מהתאונה. בית המשפט המחוזי מינה שלושה מומחים רפואיים להערכת נכויותיה של המערערת, מה שהוביל להערכות שונות לגבי נכותה הצמיתה עקב התאונה. בית המשפט קיבל את קביעתו של מומחה כירורגי ל-7.5% נכות, אך לא קיבל במלואה חוות דעת של מומחה פסיכיאטרי המייחסת 50% מקשייו של המערער לתאונה. תחת זאת, ייחס בית המשפט המחוזי 20% מנכותה הנפשית לתאונה וקבע את נזקיה בהתאם. הערעור ביקש למנות מומחה פסיכיאטרי נוסף, אך בית המשפט דחה זאת וקבע כי די בחוות דעת המומחה הקיימת ובראיות אחרות כדי שבית המשפט יכריע בסכסוך הרפואי. פסק דינו של השופט ט' אור, שעליו הסכימו יתר השופטים, קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה סביר ודחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד. ההחלטה הדגישה כי בית המשפט אינו מחויב לקבל חוות דעת מומחה כלשונן ויכול לקבוע קביעות משלו על סמך הראיות.