ת"פ 26302-09-14

תקציר

הנאשם היה מעורב בתקרית זעם בכביש והואשם בהתנהגות מאיימת. השופט פתח את דבריו בדיון על מתחם הענישה הראוי, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, בחומרת הפגיעה ובמדיניות הענישה הרווחת. השופט ציין כי מדובר בעבירה אימפולסיבית וספונטנית, ולמרבה המזל האיום לא הסלים לכדי פגיעה פיזית. השופט שקל גם את נסיבות ביצוע העבירה, לרבות טענות הנאשם לנהיגה פרועה מצד המתלונן. לדברי השופט, מדיניות הענישה הרווחת בעבירות מסוג זה נעה בין מאסר על תנאי למאסר בפועל. הן התובע והן הנאשם הציגו פסקי דין קודמים לתמיכה בבקשות העונשין שלהם. השופט, לאחר ששקל את כל ההגשות, מצא כי מתחם הענישה ההולם במקרה זה נע בין מאסר על תנאי לשבעה חודשי מאסר. באשר לגזירת דינו של הנאשם, התחשב השופט בנסיבות מקלות שונות. אלה כללו את החלטת הנאשם לנהל משפט, עברו הפלילי הישן, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, הפגמים בהליך ונסיבותיו האישיות של הנאשם. בסופו של דבר החליט השופט כי שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 1,000 שקל יהיו ראויים. השופט גם קבע את הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 17.11.2016.