תת"ח 3879-09-22

תקציר

הנאשם, נהג מונית, הואשם בשתי עבירות: אי הפעלת מונה ודרישה/גביית דמי הסעה שלא כדין. הנאשם הודה באישומים ולקח אחריות מלאה בהזדמנות הראשונה. בית המשפט הכיר בערך החברתי הנפגע מעבירות אלה, ביחס לשירות הניתן לציבור, ובמידת הפגיעה הבינונית-נמוכה שנגרם. נבחנו מקרים קודמים של עבירות דומות, שהסתיימו בקנסות שנעו בין 800 ל-2,500 שקל ובהתחייבויות כספיות של עד 7,500 שקל. השופט בחר לסטות מהקצה העליון של הסקאלה בשל עקרון ההלימות, והעדיף מידתיות בין העבירה לבין העונש. כן נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות הודאתו המוקדמת, מצבו הכלכלי והשפעת תקופת הקורונה על עבודתו. משכך, גזר בית המשפט על הנאשם קנס בסך 1,200 ש"ח, שישולם בתוך 120 יום, והתחייבות כספית בסך 2,400 ש"ח להימנע מביצוע העבירות, שתיכנס לתוקף באופן מיידי. כמו כן נמסר לנאשם על זכותו לערער. פסק הדין הדגיש את הצורך של נהגי המוניות לעמוד בחובות החוק, תוך עידוד התנהגות אחראית כמו הודאתו המוקדמת של הנאשם.