ע"פ 206/12

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי שהרשיעה את המערער בשורה של עבירות פליליות, לרבות תקיפה שלא בהסכמה, יחסי מין שלא בהסכמה ודחיפת קטין לסמים מסוכנים, הנובעים מיחסיו עם המתלוננת, שהייתה קטינה באותה עת. ערכאת הערעור דחתה את הערעור כולו, ולא מצאה עילה להתערב בממצאים העובדתיים ובקביעות המהימנות של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הדגיש את יתרונו המובנה של בית המשפט המחוזי בהערכת עדויות עדים באופן ישיר. באשר לטענת המערער כי לא הוכחה מודעותו לגילה של המתלוננת, הסכים בית המשפט עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי המערער ידע או היה עליו לדעת את גילה של המתלוננת. בית המשפט אישר גם את ההרשעה בעבירה של אילוץ קטין לצרוך סמים מסוכנים, תוך שהוא מבהיר את המסגרת החוקית לעבירה זו, אך קובע כי הראיות תומכות בהרשעה. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר מעשה סדום בהיעדר הסכמת המתלוננת, והדגיש כי לאישה יש זכות לחזור בה מהסכמתה בכל עת, ומודעותו של המערער להסתלקות זו ניכרה במקרה זה. טענתו החדשה של המערער בדבר טעות במצב הדברים נדחתה, שכן היא אינה מתיישבת עם הממצא של בורות מכוונת. לבסוף, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהכרעת הדין, בהתחשב בחומרת העבירות ובאיזון המחושב של בית המשפט המחוזי בין גורמים מקלים ומחמירים. השופט י' דנציגר נתן את פסק הדין, וסגני הנשיא מ' נאור ונ' סולברג הסכימו עמו.