ע"פ 6183/10

תקציר

המערער, יליד 1989, ערער על העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי בבאר שבע של 54 חודשי מאסר, בין היתר, בגין שתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. המערער ושותפו שדדו שני קורבנות, כאשר המערער השתמש בסכין במהלך השוד. למערער עבר פלילי קודם והוא היה נתון למאסר על תנאי בעת ביצוע השוד. בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבות מקלות, לרבות נסיבות חייו הקשות של המערער, גילו הצעיר והדומיננטיות של שותפו לפשע, אך בסופו של דבר גזר עליו עונש חמור, מתוך סברה כי הדבר יסייע למערער להפנים את האחריות למעשיו. המערער טען כי בית המשפט לא נתן משקל מספיק לשיתוף הפעולה שלו עם הרשויות וגורמים מקלים אחרים, בעוד שהמשיב סבר שהעונש מתון בהתחשב בנסיבות. ערכאת הערעור הסכימה עם המשיב וקבעה כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין כל השיקולים הרלוונטיים וכי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בגזר הדין. הערעור נדחה, אך בית המשפט הציע לשירות בתי הסוהר לשקול לתת למערער הזדמנות נוספת לשיקום.