רע"פ 1730/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תיק בבית המשפט הצבאי שבו הורשע מועמד, מפקד כיתה המשרת בבסיס ניצנים, בגניבה על ידי עובד ציבור. המבקש הואשם בגניבת קונסולת משחקים מספינת ה"מרמרה", שנתפסה על ידי מדינת ישראל במסגרת מצור ימי על רצועת עזה. בנוסף, הוא הואשם בקשירת קשר עם מפקד חוליה אחר לגנוב ציוד מאותה ספינה יום לאחר מכן ובגניבת מחשב נייד, אותו מכר לאחר מכן. בעקבות הרשעתו במישור המחוזי ערער המבקש לבית המשפט הצבאי לערעורים, אך ערעורו נדחה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על דחייה זו לבית המשפט העליון, שגם הוא דחה את בקשתו. ההחלטה התקבלה על בסיס הקביעה כי הבקשה לא עוררה שאלות משפטיות או ציבוריות ייחודיות, והפסיקה הקודמת תמכה בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר. זאת ועוד, סיווג הגניבות כעבירה אחת לא השפיע באופן משמעותי על אשמתו או גזר דינו של המבקש. מאחר שלא הייתה חריגה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת, ולא נגרם עוול בולט או עיוות דין, בית המשפט העליון לא ראה טעם להעניק רשות ערעור, ובכך דחה את הבקשה מבלי להידרש לתגובה והותיר את הבקשה לעיכוב ביצוע על כנה.