ת"א 55465-12-18

תקציר

התובע, משה לוי, תבע את הנתבעים, בהם גיורא שפירא, נאמנו לשעבר, ושלום בן עטיה, הנאמן הנוכחי, על מניות בחברות שרוני אורנית ודלתא פיתוח. התובע ביקש פסק דין הצהרתי לפיו הנתבעים מחזיקים עבורו את המניות בנאמנות, העברת המניות על שמו והתחשבנות מהחברות. הנתבעים טענו כי טענות התובע חסומות על פי חוק וכי הוא מכר את מניותיו לבן עטיה בשנת 2005. בית המשפט קבע כי התביעה לפסק דין הצהרתי וצו מניעה בנוגע למניות אינה חסומה בחוק, שכן הפרת חובת האמונים של הנאמן התרחשה בשנת 2018. בית המשפט מצא כי מניות התובע הוחזקו בנאמנות על ידי בן עטיה באמצעות חברה אחרת, וכי התובע לא מכר את מניותיו. למרות שהתובע היה זכאי להעברת המניות על שמו, הוא לא מילא את התחייבויותיו על פי הסכם העברת הנאמנות להשתתף בהוצאות החברות. לפיכך, בקשתו לצו מניעה להעברת המניות על שמו נדחתה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לקבל חשבונות מהחברות שרוני אורנית ודלתא פיתוח משנת 2004 ואילך, שכן הן עילות תביעה מחודשות שנולדו מדי יום. חובת מסירת החשבונות חלה משנת 2004 על בן עטיה ועל החברה המחזיקה במניות בנאמנות עבור התובע. התביעה נגד שפירא, הנאמן לשעבר, נדחתה מאחר שהצדדים ויתרו על תביעות זה כלפי זה, וגם התביעה נגד יהושע שרון נדחתה מחוסר עילת תביעה אישית. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו. הנתבעים נדרשו למסור לתובע את הדוחות הכספיים ומסמכים נקובים אחרים עד למועד שנקבע.