ע"א 3856/09

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור בתיק רשלנות רפואית. המערערים טענו כי המשיבים, אנשי מקצוע רפואיים, התרשלו בכך שלא הציעו לאם ההרה בדיקת אולטרסאונד מקיפה, אשר עשויה הייתה לאתר מום מולד בעובר. ערכאת הערעור דחתה את הטענה, בקובעה כי הסיכוי לגילוי פגם כזה הוא מזערי ביותר, על גבול האפסי. קביעה זו התבססה על עדויות עדים מומחים ומאמרים שהוגשו כראיות. בית המשפט קבע כי עצם האפשרות לאתר את הפגם בתקופה הרלוונטית, 1986, אינה מהווה עילה מספקת לחבות, וכי על בית המשפט המחוזי לבחון את ההסתברות לגילוי. השופטת קיבלה את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי יש להשיב בשלילה על שאלת המשנה השנייה בדבר הקשר הסיבתי, דהיינו, כי לא הוכחה רשלנות המשיבים וכי לא היה קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית הנטענת לבין לידת המערער. השופטת א' חיות, יחד עם השופט א' פוגלמן והשופט י' עמית, הגיעו למסקנה כי יש לדחות את הערעור, והורו למערערים לכסות את הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.