ת"א 339/07

תקציר

חברת שלם מוצרים בע"מ (התובעת) החזיקה בבניין בהרצליה והשכירה חלק ממנו לחברת אינדן מערכות תכנון (1998) בע"מ (החברה), כאשר חוזה החכירה מובטח לנתבעים 2 ו-3. תקופת החכירה הראשונית הייתה מספטמבר 1998 עד ספטמבר 2001, עם אופציה להארכה בשלוש שנים נוספות עד ספטמבר 2004. החברה פינתה את הנכס בספטמבר 2002 והתובע תבע אותם על הפרת הסכם השכירות בכך שפינו את הנכס מוקדם ללא הסכמתם, תוך גרימת נזק כספי. החברה טענה כי לא מימשה את האופציה וכי הצדדים סיכמו בעל פה כי יוכלו להתפנות בהתראה של חודשיים. באשר לנזקים, החברה הכחישה כי גרמה להם וטענה כי הם שיפרו את הנכס. השופט שמע את עדויותיהם של מר שלם ומר שלזינגר, הנתבע מס' 2, והגיע למסקנה כי הייתה אי הבנה בין הצדדים בשל מערכת היחסים הבלתי פורמאלית ביניהם והיעדר אישור בכתב על ההסכם בעל פה. התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהצדדים הסכימו לוותר על דרישת הכתב להארכת האופציה. לפיכך, נדחתה התביעה בגין הפרת הסכם האופציה. עם זאת, בית המשפט מצא את הנתבעים אחראים להשבת הנכס המושכר במצבו המקורי כפי שהוסכם בחוזה והורה להם לשלם לתובע פיצוי מוסכם בסך 5,000 ₪, בנוסף לשכר הטרחה הראשון והשני, ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ + מע"מ. פסק הדין ניתן ביום 13.9.2009 בהעדר הצדדים.