בג"צ 1882/08

תקציר

המדינה טענה כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי הכבד בהגשתה, אך בית המשפט לא הסכים ועבר לבחון לגופו של עניין. העותרים טענו כי הקטע הצפוני של הגדר לא נקבע מטעמים ביטחוניים אלא לסיפוח שטחים, דבר שבית המשפט דחה וקיבל את עמדת המדינה כי הקטע נבנה למען ביטחון ישראל ותושביה. לאחר מכן בחן בית המשפט את מידתיות תוואי הגדר, הכיר בפגיעתו בתושבי ספא, אך הגיע למסקנה כי הוא מוצדק מטעמי ביטחון. נמצא כי בעוד שתוואי חלופי מערבה יכול היה לצמצם את הפגיעה בעותרים, שינוי התוואי בשלב זה היה גורם יותר נזק מתועלת בשל הפגיעה הקשה בקרקעות פלסטיניות אחרות והעלות הגבוהה של ההסטה. לפיכך החליט בית המשפט שלא להורות על שינוי תוואי הגדר אלא להרחיב את שעות הפתיחה של שער חקלאי קיים כדי לצמצם את הפגיעה באדמות העותרים. ככלל, העתירה נדחתה, תוך שבית המשפט הדגיש כי בהתחשב בנסיבות, שינוי התוואי אינו אפשרות מעשית.